יום שבת, 30 באפריל 2011

נאום פרס הספר והספריות הציבוריות


 פרס הספר והספריות

אורה מורג
בעקבות מפות המדבר,
הספר שזיכה אותי בפרס הכל כך חשוב - פרס הספריות הציבוריות הוא חוליה אחת באוסף של     למעלה מעשר חוליות המהוות  את סדרת המתח ההיסטורית לנוער.

כמה שאנסה להצטנע לא אצליח ולכן אוותר מראש ואומר שהסדרה כולה זוכה להצלחה מרשימה  בקרב בני הנוער ואני מכלילה כבני נוער כבר ילדים בכיתה ג' .  מי כמוכן הספרניות יודעות עד כמה תור הנרשמים ארוך . אני נלהבת לראות  אותם  מתחברים לקסם  שבאירועי ההיסטוריה היהודית והעולמית שתמיד כרוכים זה בזה. וקוראים וקוראים ומפריכים את הדעה שבני הנוער שלנו כבר לא קוראים. בעקבות הסדרה שלי ושל  סופרות וסופרים נוספים קם דור של ילדים בבתי ספר יסודיים שיודעים היסטוריה ואוהבים אותה . ובעידן הוויקיפדיה חווית הקריאה רק מתחילה; הספרים מראים כיוון מאירים התרחשויות עלומות  ומכוונים  את הקורא הסקרן להמשיך ולחפש להמשיך ולמצוא עוד ועוד חומרים שמרחיבים את הידע והדעת.
אני כל כך שמחה  לשמוע שגם מבוגרים קוראים בשקיקה את ספרי הסדרה.
גם להם אני מחדשת והם לוחשים לי בחצי חיוך בחצי התנצלות: אורה הספרים שלך גילו לנו עובדות לא ידועות. ואני מרגיעה אותם:  אל תרגישו לא נוח; גם אני לא ידעתי בטרם התחלתי לכתוב - התחקיר וההתעמקות בעובדות   העשירו את עולמי בידע ובהבנה. וזה עוד פרס שקיבלתי בעקבות כתיבת הסדרה ההיסטורית.
לא אחת אומרים לי שהקריאה המשותפת - הבנים עם  ההורים  הסבים והסבתות הופכת לחוויה משפחתית מרתקת. וספורים שהסבא ניסה לספר לנכד ולא תמיד הצליח פתאם הם מספרים לו בהתלהבות:סבא זה בדיוק המ שספרת לי אבל...



הבשורה המרנינה ש בעקבות מפות המדבר מושאל בספריות לא פחות משאר ספרי הסדרה גרמה  לי לסיפוק  עצום.

  מתכונת הכתיבה שלי היא בחירת נושא היסטורי מעניין חשוב אך הכיף האמיתי הוא לדלות אירוע לא  ידוע, אירוע היסטורי שעליו עדין לא נכתב דבר לילדים - לנוער ולהיות הראשונה בארץ ואף בעולם הכותבת על כך לבני הגיל הצעיר הזה.
כזה הוא הספר אניגמה המספר לראשונה לדעתי בעולם  את ספור מכונת ההצפנה הגרמנית במלחמת העולם השנייה, כזה הוא המרוץ הסודי אל הפצצה, המספר לראשונה לילדים ונוער את ספור פצצת האטום הראשונה במלחמת העולם השנייה וכזה הוא גם ספר הפרס בעקבות מפות המדבר המספר לראשונה את ספור הפקת   הפקת האציטון מתירס על ידי ויצמן במלחמת העולם הראשונה, את סרובו  לקבל כסף ובמקום את דרישתו לקבל מהאנגלים את ההכרזה על מתן בית לאומי ליהודים בארץ ישראל,   את כיבוש הארץ על ידי אלנבי, את ההונאה הגדולה של קצין המודיעין הדני  קולונל מיינרצהאגן ועוד ועוד.

כל ספר וספר מאגד בתוכו  עובדות היסטוריות רבות  אותן אני מלקטת מכל מקום אפשרי, בעת עבודת התחקיר אני חשה כמי שעוברת עם פנס בתוך מערת ההיסטוריה ומחפשת ובולשת אחרי התרחשויות הנמצאות באפלה כדי ללקטן  ולשלבן בספור מתח והרפתקאות של  חבורת ילדים.


מלאכת הכתיבה שלי דומה לאריגת שטיח בסגנון שתי וערב כשהשתי – התשתית הן העובדות ההיסטוריות והערב, החוטים  המתערבבים ויוצרים את השטיח השלם הו עלילות המתח הנרקמות במוחי.


לאורך כל כתיבת הסדרה אני נעזרת   בהרבה אנשים חכמים טובים ונלהבים השמחים להיות חלק מתהליך היצירה ולתרום לי מידיעתם ומכישרונם.
אני מדמה את כתיבתי להרכבת מחרוזת .
על שולחני פזורים פנינים  שכל אחת מהן היא  בעצם דמות היסטורית או אירוע הסטורי וחובה עלי  לאגד אותן זו לזו בלולאות בטבעות כדי שתהפוכנה למחרוזת שלמה אחת.  לשם כך עלי למצוא ולהמציא   את הלולאות את הטבעות המקשרות, והן צריכות להיות מזהב טהור –   והן לא תמיד נמצאות ועלי לגלות ולהמציא ולשאוף שהן  תהיינה עשויות זהב טהור .


וכאן בעת משבר באים לעזרתי העורכים הרבים שלא אחת מספקים לי את הלולאות הללו או הופכים  לולאה חלודה לנוצצת ואצילה.
והיום עם קבלתי את הפרס אני רוצה להעלות  על נס את תרומתם הגדולה של העורכים הרבים והמגוונים של ספרי הסדרה שללא עזרתם  הספר היה יוצא לעין ארוך פחות טוב ומעניין.

לצערי העמוק אחד מהעורכים הנאמנים והמסורים שליווה אותי לאורך כל כתיבת הספרים הוא אחי האהוב אחי היפה טוביה מורג ז"ל. שנכדו יפתח נמצא איתנו כאן.
 הסדרה מעתה תקרא על שמו והספר החדש האחרון בסדרה שיצא רק לפני ימים ספורים: ",השוד הנועז בלב ים" מקדש לו ולזכרו. זה הספר האחרון עליו עבד איתי ולא זכה לראותו מדפס.
אקרא מתוך הספר החדש את ההקדמה:


כמו כן אני רוצה לציין את תרומתם של יתר עורכי הסדרה: עפרה גלברט העורכת הלשונית והספרותית
דר' אמנון ז'קונט העורך ההיסטורי והספרותי שגם ידע לא אחת לכוון אותי לאירועים היסטוריים לא ידועים לי להציע פתרונות עלילתיים מפתיעים ולפתוח לי צווארי בקבוק בעייתיים.


ליוכי יהל הגידעונית הפלי"מניקית הפלמ"חניקית שהספר האחרון השוד הנועז בלב ים  נולד בזכותה.
היא זו שספרה לי יום אחד על מבצע השודד מבצע שלא ידעתי עליו דבר ועד היום ידוע רק לקומץ אנשים.
בשנת 1948 הטביע הפלי"ם אוניית נשק סורית בנמל בארי באיטליה כדי למנוע מנשק זה להגיע לקרבות בארץ ישראל. הסורים משו את הנשק ממעמקי הים העבירו לספינה אחרת שיצאה מאיטליה שוב לעבר הקרבות של מלחמת השחרור. שני אנשי פלי"ם עובד שדה ודודל'ה בן חורין במבצע נועז וחכם שדדו את הנשק בלב ים והעבירו אותו לחיפה ומשם לקרבות הדרום. מישהו ידע?
יוכי היא זו שספרה לראשונה ואני המשכתי וחקרתי והנה התוצאה

 אני רוצה גם להודות לפוצ'ו שתרם רבות גם לבעקבות מפות המדבר וגם שלוד הנועז בכך שתרם מזיכרונות הפלמ"ח האישיים .

לרועי רהב הצעיר  איש הקולנוע, שאם יש מקומות בספר שהקורא מתעלף ממתח ומאימה והיה זה צעיר או סב - זה לא מעט בזכותו.

 לדר' מרדכי נאור שידע לכוון אותי לספר הנכון לדמויות ההיסטוריות  לא ידועות  כמעט לאיש.
להוצאת ידיעות ספרים למנכ"ל לעורכות המסורות..

למנכ"ל  מרכז הספר והספריות בישראל שמוליק שם טוב  לחבר השופטים והשופטות של פרס הספריות הציבוריות  שלאחר שהמחשב אמר את דברו והעלה אותי לחבורת הגמר החליטו הן שזה הספר.

תודה רבה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה